נורא דליבא היא תנועה ציבורית המאגדת אנשים איכפתיים שוחרי אמת

פירוש יגאל עמיר לפרשת השבוע
דבר תורה מפי יגאל_עמיר לפרשת השבוע. שבת שלום לכולם!
פרשת וישלח
שלושת האבות הקפידו להתגורר באוהלים בשהותם בארץ כנען ,למרות עושרם הגדול
. וזאת בגלל ברית בין הבתרים –" גר יהיה זרעך בארץ לא להם ...ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עוון האמורי עד הנה "(בראשית טו' ,יג'-טז'( כלומר ,רק שיישלם עוון האמורי יוכלו ישראל לטעון לבעלות על ארץ כנען ולא קודם לכן . לכן ,עד אז ארץ כנען עבורם היא "ארץ לא להם " ולכן יכולים לגור רק כגרים באוהלים ,לא בבתים כתושבי קבע . ובפרשתנו לאחר מפגש בין יעקב לעשיו ,בוחר יעקב לפני הכניסה לארץ כנען לחנות בעבר הירדן המזרחי במקום הנקרא סוכות ושם בונה לו בית – "ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות על כן קרא שם המקום סכות .ויבוא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען ... ויקן את חלקת השדה אשר נטע שם אהלו ... ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלוקי ישראל "(בראשית לג',יז'- כ'( רואים ,כי מיד לאחר שנכנס לארץ כנען חזר לגור באוהל ולא בנה בית בחלקת השדה אשר קנה כמו שעשה בסכות .ואם כן מדוע היה צריך לבנות בית בסכות לשהות שם זמן ממושך במקום להיכנס ישר לארץ כנען ? צריך לזכור ,שלאחר המאבק עם המלאך והברכה שקיבל שייקרא שמו ישראל ,אותו רגע נוצר הגרעין הראשוני של ישראל כעם ,הפסיקו להיות יחידים .לכן שם נאמר מיד –" על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה ... ")בראשית לב' ,לג'( ואם כן כאשר ייכנס יעקב ובניו לארץ כנען הם כבר ייכנסו כעם ולא כיחידים ולשם כך צריך שחלק מבניו או כולם יעברו את גיל 13 ויהיו אנשים ,כי כעת עדיין ראובן הבכור הוא רק בן 12. ולכן יעקב מתעכב בסכות עד שיגדלו בניו ,ובונה שם בית לרמוז על כך ששם נבנה בית ישראל בטרם כניסתו לארץ כנען . ומיד כשבגרו בניו נכנס יעקב לארץ כנען ומגיע לשכם (ולכן נאמר בפסוק " עיר שכם אשר בארץ כנען " להדגיש שכעת נכנס לארץ כנען כעם ישראל )וקונה שם יעקב קרקע ראשונה למגורים של עמ"י בארץ כנען ,אך עדיין גר שם באוהל בגלל שלא שלם עוון האמורי ועדיין לא נקראת ארץ ישראל , וגם כעם צריך להמשיך לגור באוהלים . כמו כן יעקב בונה מיד מזבח וקורא לו "אל אלוקי ישראל" להדגיש שכעת יש עמ"י ולו אל אחד . בניגוד לשאר עמי כנען שלהם אלילים רבים . כי אברהם אבינו כאשר הגיע לראשונה אל שכם בנה שם מזבח לה' בלי לקנות שם קרקע . ולא קרא שם המזבח אל אלוקי אברהם ,כי אז בא כיחיד ולא כעם . דבר זה מסביר גם את הוויכוח בין יעקב לבניו בעניין מעשה שכם ,יעקב תפס את מעשה שכם בדינה כמעשה פלילי של פשע בין יחידים לכן נאמר –"ויעקב שמע כי טימא את דינה בתו ,ובניו היו את מקנהו בשדה והחריש יעקב עד בואם"(בראשית לד,' ה' ( כלומר יעקב תופס זאת כמשהו אישי נגדו –" דינה ביתו " ועם זאת מבין שכעת איננו יחידי . ובניו שהם עמ"י צריכים כעת לנהל את הוויכוח עם שכם ,ולכן יעקב מחריש לאורך כל המשא ומתן עם אנשי שכם ונותן לבניו לדבר . באמת בעיני בניו ,אין הדבר מעשה פלילי ואישי אלא הפגיעה בהם כעם, דבר המצריך תגובה מלחמתית כנהוג בין עמים ,אחרת כל עם יוכל להתייחס אליהם בזלזול. לכן כשבאים בני יעקב מן השדה נאמר -" ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים וייחר להם מאוד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא ייעשה "(שם, ז'( כאן כבר מתייחסים לדבר כפשע לאומי כנגד עמ"י ולכן מנהלים את המשא ומתן עם חמור ושכם בתחבולות מלחמה –" ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה ..."( שם,יג'( ואין הדבר נחשב לרמאות כי –" בתחבולות תעשה לך מלחמה "(משלי כד',ו'( ומטרת התחבולה להחליש את האויב ע"י ברית המילה כך שיוכלו להיכנס לקחת את דינה ולבזוז את העיר כנקמה כפי שעשו שאר בני יעקב בסופו של דבר . הכעס של יעקב על שמעון ולוי שהרגו את כל זכר בעיר אינו נובע מבחינה מוסרית כי מסכים שמדובר פה במלחמה ,רק מבחינה תועלתית סבור שזה יגרום סכנה -" ואני מתי מספר ונאספו עלי והיכוני "(בראשית לד' ,ל'( כי סבר יעקב שהיה מספיק לבזוז את העיר ,ולא היה צריך להרוג את כל הזכרים ובכך להזמין נקמה משאר עמי כנען . אך לשיטת שמעון ולוי הם נהגו על פי דיני מלחמה בין עמים שיש להרוג את הזכרים ולשבות את הנשים כפי שנאמר בפרשת כי תצא בדין מלחמת רשות ,כי אחרת כל העמים שמסביב ירשו לעצמם לעשות כמעשי שכם –" ויאמרו : הכזונה יעשה את אחותנו" (שם ,לא'( ובאמת ה' הפיל פחד על כל העמים שמסביב ולא מעזים לרדוף אחריהם –" וייסעו ויהי חתת אלוקים על כל הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב "(בראשית לה' ,ה').


.