1. המניע

7 באוקטובר הוכיח: הסכמי אוסלו היו מובילים לאסון לאומי. כיום ברור: לו הסכמי אוסלו היו מיושמים במלואם, מרכז הארץ כולו היה הופך לעזה שניה. יהודה ושומרון היו הופכות לבסיס טרור במרחק קילומטרים ספורים מירושלים, כפר סבא ונתב"ג.

יגאל עמיר לא היה פנאט, אלא לוחם גולני וסטודנט למשפטים מצטיין, מלח הארץ.הוא פעל מתוך רצון למנוע את תוצאות הסכמי אוסלו, לאחר שכל דרכי המחאה הדמוקרטיות כבר מוצו וזכו להתעלמות מוחלטת מצד הממשלה.

אדריכלי אוסלו האחראים להסכמים אלו ולמותם של אלפי ישראלים לא נתנו את הדין ומי שהקריב את חייו לעצירת האסון, נמק בכלא כבר 30 שנה.

2. ספק סביר

עמיר ירה — אך לא הוכח מעבר לכל ספק שהוא זה שגרם למוות. ממצאים בליסטיים, ליקויי חקירה, נתיחה שלא לפי הנהלים וסתירות בעדויות מטילים ספק חמור בהרשעה ברצח. לכל היותר מדובר בניסיון לרצח.

3. שוויון בפני החוק

מחבלים ורוצחי ילדים וזקנים משתחררים בעסקאות או מקבלים תנאים משופרים. רק יגאל עמיר יושב 30 שנה בבידוד — עונש חסר תקדים. דמו של האחד אינו סמוק יותר מדמו של האחר. צדק אמיתי מחייב דין אחד לכולם!