נורא דליבא היא תנועה ציבורית המאגדת אנשים איכפתיים שוחרי אמת
פירוש יגאל עמיר לפרשת השבוע
דבר תורה מפי יגאל_עמיר לשמיני עצרת חג שמח!
שמיני עצרת
שמיני עצרת מסיים את מועדי ה' המקודשים שהחלו בחג המצות ובו נקראת פרשת ברכה המסיימת את פרשיות התורה. ואל חג זה מגיעים ישראל כשהם כבר בדרגת השמחה שהשיגו בשבעת ימי הסוכות ,שהיא מבטאת את מידת האהבה לה' שהיא הדרגה הגבוהה ביותר בעבודת ה' . בעוד שיום הכיפורים עבודתו במידת היראה מאימת הדין . ומה שהחל בחג המצות כחירות העם משעבוד ,עבור לשבועות במתן תורה שבו נהיינו לעם עם תוכן רוחני מיוחד בעולם ,עבור לראש השנה ויום כיפור שבו קונים את מידת יראת ה' ,מגיע לשיאו בחג הסוכות לעבודת ה' בשמחה – "ושמחת בחגך ... והיית אך שמח ")דברים טז' ,יד-טו'( דבר המצריך אהבת ה'. ושמיני עצרת שהוא מצד אחד חלק מחג הסוכות ,כי הוא היום השמיני של החג ,אך מצד שני הוא חג בפני עצמו כי אין בו מצוות ישיבה בסוכה ובעצם אין בו שום מצווה המייחדת אותו כפי שיש בשאר המועדים ,אפילו לא מצוות השמחה שנאמרה בחג הסוכות, כי שם נאמר רק שבעה ימים של שמחה –" ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים ")ויקרא כג',מ' ( הדבר היחיד שנאמר בשמיני עצרת ,זו המילה עצרת –" ביום השמיני עצרת תהיה לכם ")במדבר כט',לה'( בדיוק כפי שנאמרה מילה זו בשביעי של פסח –" ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלוקיך לא תעשה מלאכה ")דברים טז', ח' ( והמילה עצרת פירושה אסיפת אנשים, שאנשים מתכנסים ביחד לצורך החג –" קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל יושבי הארץ בית ה' אלוקיכם וזעקו אל ה' " )יואל א',יד'( כלומר זהו יום של כינוס כל עמ"י בבית המקדש לפני הפרידה כל איש לביתו בסיום חג הסוכות . וחז"ל הם שקבעו שביום זה תהיה גם שמחת התורה של סיום התורה ,כי אין להשוות את לימוד התורה וקיומה מצד היראה ללימודה וקיומה מתוך שמחה . וכפי שבמועדים יש עליה הדרגתית בדרגות הקדושה עד שיאם בשמיני עצרת ,כך גם בלימוד התורה וקיומה יש הדרגתיות . כפי שבפרשתנו פרשת ברכה, משה עולה מדרגת איש האלוקים בתחילת הפרשה לדרגת עבד ה' בסוף הפרשה לפני מותו ,שבו מגיע לשער החמישים בקדושה כשעולה להר העברים הר נבו ראש הפסגה לראות את הארץ. והר העברים אפשר לפרש גם מלשון לעבור מדרגה לדרגה ולכן נקרא גם הר נבו כי נון בו, שבו הגיע לשער הנ' שבקדושה . כך ישראל בפרשתנו מתברכים בברכות משה ועולים בכך מברכות יעקב לשבטים .כי בברכות יעקב שלושה שבטים התקללו – ראובן שמעון ולוי ,וכאן משה מתקן את שבט ראובן ולוי ומברכם , ואילו שבט שמעון נשאר בקללתו ולא מוזכר בברכות משה בגלל עוון פעור שבו חטא שבט זה, ובראשו זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני. דרגת החמישים של משה מקבילה לדרגת השמונה של עמ"י בשמיני עצרת )כי עד כה היו בדרגת השבע שבעת ימי חג המצות ,שבעת ימי חג הסוכות ( כי המספר חמישים בא לאחר שבע שביעיות ,כפי ששנת היובל באה לאחר שבעה שבועות שנים . לכן עמ"י נקראים גם עברים על שם שנמצאים כל הזמן במעבר מדרגה לדרגה אם כלפי מעלה או חלילה כלפי מטה . לכן עמ"י מכונים בפרשתנו בשלוש שמותיו : החל מיעקב, עבור בישראל ובסוף בישורון ,ושמות אלו מהווים מעבר מדרגה לדרגה – "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ")דברים לג',ד'-ה'( כאשר דרגת יעקב זו הדרגה הנמוכה וישורון הדרגה הגבוהה ,כי גם ישראל וגם ישורון יש בהם את יסוד הישרות לעומת יעקב שיש בו יסוד העוקבה והעקמומיות כפי שנאמר "והיה העקוב למישור" )ישעיהו מ', ד'(" .
.
שמיני עצרת
שמיני עצרת מסיים את מועדי ה' המקודשים שהחלו בחג המצות ובו נקראת פרשת ברכה המסיימת את פרשיות התורה. ואל חג זה מגיעים ישראל כשהם כבר בדרגת השמחה שהשיגו בשבעת ימי הסוכות ,שהיא מבטאת את מידת האהבה לה' שהיא הדרגה הגבוהה ביותר בעבודת ה' . בעוד שיום הכיפורים עבודתו במידת היראה מאימת הדין . ומה שהחל בחג המצות כחירות העם משעבוד ,עבור לשבועות במתן תורה שבו נהיינו לעם עם תוכן רוחני מיוחד בעולם ,עבור לראש השנה ויום כיפור שבו קונים את מידת יראת ה' ,מגיע לשיאו בחג הסוכות לעבודת ה' בשמחה – "ושמחת בחגך ... והיית אך שמח ")דברים טז' ,יד-טו'( דבר המצריך אהבת ה'. ושמיני עצרת שהוא מצד אחד חלק מחג הסוכות ,כי הוא היום השמיני של החג ,אך מצד שני הוא חג בפני עצמו כי אין בו מצוות ישיבה בסוכה ובעצם אין בו שום מצווה המייחדת אותו כפי שיש בשאר המועדים ,אפילו לא מצוות השמחה שנאמרה בחג הסוכות, כי שם נאמר רק שבעה ימים של שמחה –" ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים ")ויקרא כג',מ' ( הדבר היחיד שנאמר בשמיני עצרת ,זו המילה עצרת –" ביום השמיני עצרת תהיה לכם ")במדבר כט',לה'( בדיוק כפי שנאמרה מילה זו בשביעי של פסח –" ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלוקיך לא תעשה מלאכה ")דברים טז', ח' ( והמילה עצרת פירושה אסיפת אנשים, שאנשים מתכנסים ביחד לצורך החג –" קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל יושבי הארץ בית ה' אלוקיכם וזעקו אל ה' " )יואל א',יד'( כלומר זהו יום של כינוס כל עמ"י בבית המקדש לפני הפרידה כל איש לביתו בסיום חג הסוכות . וחז"ל הם שקבעו שביום זה תהיה גם שמחת התורה של סיום התורה ,כי אין להשוות את לימוד התורה וקיומה מצד היראה ללימודה וקיומה מתוך שמחה . וכפי שבמועדים יש עליה הדרגתית בדרגות הקדושה עד שיאם בשמיני עצרת ,כך גם בלימוד התורה וקיומה יש הדרגתיות . כפי שבפרשתנו פרשת ברכה, משה עולה מדרגת איש האלוקים בתחילת הפרשה לדרגת עבד ה' בסוף הפרשה לפני מותו ,שבו מגיע לשער החמישים בקדושה כשעולה להר העברים הר נבו ראש הפסגה לראות את הארץ. והר העברים אפשר לפרש גם מלשון לעבור מדרגה לדרגה ולכן נקרא גם הר נבו כי נון בו, שבו הגיע לשער הנ' שבקדושה . כך ישראל בפרשתנו מתברכים בברכות משה ועולים בכך מברכות יעקב לשבטים .כי בברכות יעקב שלושה שבטים התקללו – ראובן שמעון ולוי ,וכאן משה מתקן את שבט ראובן ולוי ומברכם , ואילו שבט שמעון נשאר בקללתו ולא מוזכר בברכות משה בגלל עוון פעור שבו חטא שבט זה, ובראשו זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני. דרגת החמישים של משה מקבילה לדרגת השמונה של עמ"י בשמיני עצרת )כי עד כה היו בדרגת השבע שבעת ימי חג המצות ,שבעת ימי חג הסוכות ( כי המספר חמישים בא לאחר שבע שביעיות ,כפי ששנת היובל באה לאחר שבעה שבועות שנים . לכן עמ"י נקראים גם עברים על שם שנמצאים כל הזמן במעבר מדרגה לדרגה אם כלפי מעלה או חלילה כלפי מטה . לכן עמ"י מכונים בפרשתנו בשלוש שמותיו : החל מיעקב, עבור בישראל ובסוף בישורון ,ושמות אלו מהווים מעבר מדרגה לדרגה – "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ")דברים לג',ד'-ה'( כאשר דרגת יעקב זו הדרגה הנמוכה וישורון הדרגה הגבוהה ,כי גם ישראל וגם ישורון יש בהם את יסוד הישרות לעומת יעקב שיש בו יסוד העוקבה והעקמומיות כפי שנאמר "והיה העקוב למישור" )ישעיהו מ', ד'(" .
.
