נורא דליבא היא תנועה ציבורית המאגדת אנשים איכפתיים שוחרי אמת
פירוש יגאל עמיר לפרשת השבוע
דבר תורה לפרשת השבוע מפי יגאל_עמיר. שבת שלום!
קורח
בפרשתנו פורץ המרד נגד מנהיגות משה ואהרון . ולכאורה, מדוע דווקא כעת פרץ המרד ולא בזמן שהיו ליד הר סיני, שאז נבחר שבט לוי כמשרת ה' במשכן ואהרון ובניו ככהני ה' שאז היו צריכים קורח ועדתו להתקומם ולדרוש שותפות בכהונה ולווייה כפי שדורשים כעת – " כי כל העדה כולם קדושיםובתוכם ה' מדוע תתנשאו על קהל ה'" )במדבר טז:ג(? צריך לשים לב שהמרד מורכב משלוש טענות של שלושה גורמים: א.קורח הלוי רוצה להיות כהן גדול במקום אהרון. ב. 250 נשיאי העדה רוצים להיות במעמד הלויים כמשרתי ה'. ג. דתן ואבירם חולקים על מנהיגותו של משה וטוענים שלא ה' שלחו ורוצים לשוב למצרים. בעצם, מי שבאמת יזם את המרד היו דתן ואבירם שרק השתמשו בקורח בגלל מעמדו החשוב כבן דודו של משה – " ודתן ואבירם אשר היצו על משה ועל אהרון בעדת קורח בהצותם על ה'" )במדבר כו:ט(, והם שהסיתו את קורח ועדתו להצטרף למרד, כי לא העזו לבדם לפתוח במרד בלי סיוע קורח – בן דודו של משה ו250 נשיאי העדה שיש להם השפעה גדולה על כל העם. לכן חיכו להזדמנות זו כעת כשעם ישראל נגזר עליו לא להיכנס לארץ ולמות במדבר. והתסכול בעם ישראל גדול וזה הזמן לערער על מנהיגותם של משה ואהרון ולשוב מצרים. לכן פועלים קודם כל אצל קורח לשכנעו שמגיע לו תפקיד הכהן הגדול כי משה נתן זאת לאחיו מליבו ולא משליחות ה', ובאמצעותו לשכנע את 250 נשיאי העדה שהיו בכורים ועד חטא העגל היו הם משרתי ה' בעבודת הקורבנות וכעת הוחלפו על-ידי שבט לוי וחשו התמרמרות על כך. וברגע שהצליחו לגייס למרד את האנשים החשובים הללו , תבוא כל העדה בעקבותיהם ותדיח את משה ואהרון ממנהיגותם ובכך תוגשם מזימתם של דתן ואבירם להשיב את העם מצרימה. ואכן בפרשתנו מופיע הביטוי – "משכן קורח, דתן ואבירם" כחלופה למשכן ה' השוכן בתוך בני ישראל. כמו כן, בפי דתן ואבירם ארץ זבת חלב ודבש היא דווקא ארץ מצרים ולא ארץ ישראל –" המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר. אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו" )במדבר טז:יג-יד(. ואכן דתן ואבירם לא משתתפים כלל במבחן המחתות, משאירים זאת ל250 נשיאי העדה, כי הם מעונינים למרוד במשה ובה' ולשוב מצרימה. ולמרות שמנהיגותו של משה לא היתה כשום מנהיגות אחרת אשר נוהגת לנצל את תפקידה לטובות הנאה אישיות. ואילו משה להפך –"לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מיהם" )שם טו(. אפילו לא השתמש ברשות בר כוש אחד מהעם לצורכו האישי, בכל זאת מאשימים אותו דתן ואבירם ברצון להשתרר עליהם מצד תאוות השלטון, ושכל פעילותיו נובעות מליבו ולא משליחות ה'. ובכך יש סכנה לקיומו של עם ישראל כעם ה', כי יש כאן ערעור על כל התורה והמצוות שמוסר משה מפי ה', אם יחשוד העם שלא פועל כשליח נאמן של ה' אלא בודה דברים מליבו. ולכן בניגוד לשאר חטאי עם ישראל שמשה מחל על כבודו ביקש עליהם רחמים מה'וביקש עליהם רחמים מה', כמו חטא העגל וחטא המרגלים, כאן משה דורש מה' – " אל תפן אל מנחתם" )שם, שם( , וכן גוזר שתבלע אותם האדמה – "וידעתם כי ניאצו האנשים האלה את ה'" )שם, ל(. כי כאן משה מבין את מטרתם האמיתית של דתן ואבירם שהיא ה' עצמו ותורתו, ולכן רוצים לקעקע את סמכות משה בעיני העם ובכך להשיב את העם מצרימה. ובמקרה כזה אסור לרחם על אכזרים. ואכן במסגרת העונשים האמורים בפרשתנו דתן ואבירם נענשו הכי חמור: גם הם, גם משפחתם, וגם רכושם עבד. קורח שחטא היה פחות, בניו לא מתו. 250 נשיאי העדה שחטאם היה הכי פחות, הם לבדם מתו ואילו משפחותיהם ורכושם שרדו" .
.
קורח
בפרשתנו פורץ המרד נגד מנהיגות משה ואהרון . ולכאורה, מדוע דווקא כעת פרץ המרד ולא בזמן שהיו ליד הר סיני, שאז נבחר שבט לוי כמשרת ה' במשכן ואהרון ובניו ככהני ה' שאז היו צריכים קורח ועדתו להתקומם ולדרוש שותפות בכהונה ולווייה כפי שדורשים כעת – " כי כל העדה כולם קדושיםובתוכם ה' מדוע תתנשאו על קהל ה'" )במדבר טז:ג(? צריך לשים לב שהמרד מורכב משלוש טענות של שלושה גורמים: א.קורח הלוי רוצה להיות כהן גדול במקום אהרון. ב. 250 נשיאי העדה רוצים להיות במעמד הלויים כמשרתי ה'. ג. דתן ואבירם חולקים על מנהיגותו של משה וטוענים שלא ה' שלחו ורוצים לשוב למצרים. בעצם, מי שבאמת יזם את המרד היו דתן ואבירם שרק השתמשו בקורח בגלל מעמדו החשוב כבן דודו של משה – " ודתן ואבירם אשר היצו על משה ועל אהרון בעדת קורח בהצותם על ה'" )במדבר כו:ט(, והם שהסיתו את קורח ועדתו להצטרף למרד, כי לא העזו לבדם לפתוח במרד בלי סיוע קורח – בן דודו של משה ו250 נשיאי העדה שיש להם השפעה גדולה על כל העם. לכן חיכו להזדמנות זו כעת כשעם ישראל נגזר עליו לא להיכנס לארץ ולמות במדבר. והתסכול בעם ישראל גדול וזה הזמן לערער על מנהיגותם של משה ואהרון ולשוב מצרים. לכן פועלים קודם כל אצל קורח לשכנעו שמגיע לו תפקיד הכהן הגדול כי משה נתן זאת לאחיו מליבו ולא משליחות ה', ובאמצעותו לשכנע את 250 נשיאי העדה שהיו בכורים ועד חטא העגל היו הם משרתי ה' בעבודת הקורבנות וכעת הוחלפו על-ידי שבט לוי וחשו התמרמרות על כך. וברגע שהצליחו לגייס למרד את האנשים החשובים הללו , תבוא כל העדה בעקבותיהם ותדיח את משה ואהרון ממנהיגותם ובכך תוגשם מזימתם של דתן ואבירם להשיב את העם מצרימה. ואכן בפרשתנו מופיע הביטוי – "משכן קורח, דתן ואבירם" כחלופה למשכן ה' השוכן בתוך בני ישראל. כמו כן, בפי דתן ואבירם ארץ זבת חלב ודבש היא דווקא ארץ מצרים ולא ארץ ישראל –" המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר. אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו" )במדבר טז:יג-יד(. ואכן דתן ואבירם לא משתתפים כלל במבחן המחתות, משאירים זאת ל250 נשיאי העדה, כי הם מעונינים למרוד במשה ובה' ולשוב מצרימה. ולמרות שמנהיגותו של משה לא היתה כשום מנהיגות אחרת אשר נוהגת לנצל את תפקידה לטובות הנאה אישיות. ואילו משה להפך –"לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מיהם" )שם טו(. אפילו לא השתמש ברשות בר כוש אחד מהעם לצורכו האישי, בכל זאת מאשימים אותו דתן ואבירם ברצון להשתרר עליהם מצד תאוות השלטון, ושכל פעילותיו נובעות מליבו ולא משליחות ה'. ובכך יש סכנה לקיומו של עם ישראל כעם ה', כי יש כאן ערעור על כל התורה והמצוות שמוסר משה מפי ה', אם יחשוד העם שלא פועל כשליח נאמן של ה' אלא בודה דברים מליבו. ולכן בניגוד לשאר חטאי עם ישראל שמשה מחל על כבודו ביקש עליהם רחמים מה'וביקש עליהם רחמים מה', כמו חטא העגל וחטא המרגלים, כאן משה דורש מה' – " אל תפן אל מנחתם" )שם, שם( , וכן גוזר שתבלע אותם האדמה – "וידעתם כי ניאצו האנשים האלה את ה'" )שם, ל(. כי כאן משה מבין את מטרתם האמיתית של דתן ואבירם שהיא ה' עצמו ותורתו, ולכן רוצים לקעקע את סמכות משה בעיני העם ובכך להשיב את העם מצרימה. ובמקרה כזה אסור לרחם על אכזרים. ואכן במסגרת העונשים האמורים בפרשתנו דתן ואבירם נענשו הכי חמור: גם הם, גם משפחתם, וגם רכושם עבד. קורח שחטא היה פחות, בניו לא מתו. 250 נשיאי העדה שחטאם היה הכי פחות, הם לבדם מתו ואילו משפחותיהם ורכושם שרדו" .
.
